פרידריך הלדרלין, 1843-1770, מגדולי השירה הגרמנית ושירת העולם בכלל, כתב את מיטב שירתו בשנות השלושים לחייו, ואחר-כך שקע בדמדומי מחלת-נפש חשוכת מרפא. בשירתו יש משום ניסיון הירואי למזג את העולם האלילי של יוון הקדומה, עם המונותיאיזם הנוצרי, את דיוניסוס עם ישו - וזאת בלשון המשלבת את הארכאי עם יסודות נועזים של פירוק וקיטוע, המקפיצים את שירתו מאה שנים קדימה, אל לב-לבה של השירה המודרנית.

שמעון זנדבנק, חתן פרס ישראל לתרגום שירה, 1996, תרגם בין השאר את 'סיפורי קנטרברי' לצ'וסר, את הסונטות של שקספיר, מבחר משירי צלאן, ייטס, רילקה ועוד.

שמעון זנדבנק, צילום: רלי אברהמי

סדר השירים בספר
אל אלות הגורל
בקשת מחילה
אז ועתה
הקיצור
תשואות ההמון
שקיעת החמה
האדם
שיר הגורל של היפֶּריוֹן
עוד אני נער
נחלָתי
היידלברג
הנֶקָר
המולדת
נתיב חיים
כשם שבימי חג
שטוטגרט
הפרידה
ייעודו של המשורר
הלך נפש המשורר
הארכיפלגוס
קינת מֵנוֹן על דיוֹטימה
הנודד
לחם ויין
שיבה הביתה
ליד מוצא מי הדנובה
הנדידה
הריין
האחד ויחיד
פַּטמוֹס
לזֵכֶר
וולקן
תקופות חיים
מחצית החיים
פינת סלעים בהרדט
מְנֵמוֹסִינֶה
הביתה
כציפורים שטות לאט
עת לשד הגפן
כי מתהום
על עלווה אפרורית
יוון
חיי אדם מה הם
מהו אלוהים
בתכלת-חמודות
אם מן המרחק
אל צימֶר