האחרון הוא הרומן שתמר גלבץ הספיקה להשלים ממש לפני מותה, מתוך ידיעה שזה הספר האחרון שתכתוב. מצד אחד אהבה גדולה, בלתי צפויה, מערבולת של רגשות סוערים, "רק אהבה, ענן של אהבה, שמיכת פוך של אהבה... אהבה בלי שום מסביב", ומצד שני מאבק בשובה של המחלה מתוך תשוקה אדירה לחיים, גם כאשר הם מציבים אתגרים קשים במיוחד, והתמודדות פקוחת עיניים עם מה שממתין מעבר להם.

שנים טובות הוא רומן מכתבים ייחודי - רצף של איגרות "שנה טובה" הנפרש על פני חיים שלמים במרווחים קבועים של שנה אחת. לאה, צעירה יפה, נוסעת בקיץ 1967 לנסות את מזלה באמריקה וכותבת לחברותיה מהסמינר פעם בשנה, לקראת ראש השנה. באמריקה לאה מגלה שהחיפוש אחר האושר והעושר מתעתע: גברים מחזרים אחריה, ושוברים את ליבה. גם החלומות על התבססות כלכלית נתקלים, שוב ושוב, באותה מציאות: הרחובות אינם מרוצפים זהב.

חדר לא שלך מתאר בכמה קולות את מערכת היחסים - שנמשכה 18 שנה, ידעה עליות ומורדות, חיבה וכעס, מריבות והתפייסויות, והסתיימה בפיטורין - בין וירג'יניה וולף והטבחית שלה, נלי בוקסול. נלי עבדה במשך שמונה-עשרה שנים בביתה של וולף. האישה הצעירה הוקסמה מאישיותה של הסופרת ומחוג ידידיה המרתקים, והתגאתה במעבידיה המיוחדים. אבל הרעיונות החברתיים המתקדמים הנשמעים סביבה עושים את שלהם, ועם הזמן היא מתקשה להתמודד עם הסתירה שבין הכורח להיות אישה כנועה וצייתנית לבין השאיפה לעצמאות ולחירות, או במילים אחרות – לחדר משלה.

זהו סיפור על הדרדרותה והתפרקותה של משפחה דרום אפריקאית לבנה המתגוררת בחווה ליד פרטוריה, על פני שלושה עשורים, ארבע לוויות ותהפוכות פוליטיות מפליגות. לפני מותה ביקשה האם, רייצ'ל, מבעלה להעביר לרשות המשרתת השחורה את הבית שבו היא מתגוררת. אבל איכשהו, ככל שחולפות השנים, ההבטחה הזו אינה מתקיימת.

הכלבה הוא רומן מסעיר המפלח את הלב. בלשון בהירה ומפוכחת, בלי לגלוש לרגשנות, הוא מעלה שאלות מטרידות על אימהות, כמו גם על אשמה, אכזריות, בגידה ונאמנות, במציאות של פערים חברתיים וגזעיים.

החיים הסמויים מהעין של אאורידיסי גוזמאו הוא סאטירה חברתית שנונה, רוויה הומור ואירוניה דקה, הפורשת בפנינו גלריה רחבה של דמויות - נשים ששאיפותיהן וחלומותיהן סמויים מהעין הגברית, ולפעמים אפילו מעיניהן עצמן, וגברים השבויים בציוויים חברתיים, אמיתיים ומדומיינים – ומבקשת להאיר את אותן פינות חבויות של צביעות ודיכוי.

רומן לילי, עשיר ומוזיקלי, שופע ידע היסטורי והומור מריר-מתוק, מסע ארוך שהוא גם קריאת התפעלות נלהבת מן המזרח, ומן המשיכה הגורלית של הרפתקנים, אמנים ונוסעים מערביים. גשר שנמתח בין מערב למזרח, בין אתמול למחר.

זה עתה נודע לסופרת אביגיל שלו שספרה האחרון נכלל ברשימה הארוכה של המועמדים לפרס ספיר. למרות הצלחתה היא מוצאת את עצמה במשבר אמצע החיים, על מסלול פרוע, מפתיע ומשעשע, והסדקים הדקים הנבעים בחייה הופכים מבלי משים לבקיעים והיסודות היציבים שעליהם בנוי עולמה מתערערים בזה אחר זה.

רומן ריגול קלאסי שנכתב ב-1940, בימיה הראשונים ממש של מלחמת העולם השנייה. האנטי-גיבור האפור והתמים נקלע בעל כורחו למאבק בכוחות גדולים ממנו, ומתקשה להפנים את עוצמת האירועים הסובבים אותו. הוא אינו יודע במי או במה הוא יכול לבטוח, ומוצא את עצמו מתמודד עם סוגיות מוסריות, אישיות ולאומיות, והסדר הטוב וההיגיון שמשלו עד כה בחייו ובעולמו מתערערים אט-אט.

קימיה, ילידת טהראן שהיגרה לפריז בגיל עשר, יושבת בחדר ההמתנה במחלקת טיפולי הפוריות בבית חולים פריזאי ומחכה לתורה. תמיד ניסתה לשמור על מרחק ממולדתה ומממשפחתה. אבל עכשיו השדים מהעבר לא מרפים עד שתגולל את התמונה המסחררת והצבעונית של משפחת סאדר לדורותיה: מההרמון בן החמישים ושתיים נשים של הסבא-רבא שלה בצפון איראן, התהפוכות הפוליטיות שם, הבריחה, קשיי ההתבגרות בפריז, שיכרון הרוק, והחיוך הקונדסי של בסיסטית בלונדינית...

מייד עם סיום השבעה על אשתו עולה נוח על מטוס בדרכו לדרמסאלה. הוא נחוש בדעתו לברוח הרחק ככל האפשר מהזכרונות המרים על ימיה האחרונים ומרגשי האשמה שלו. המסע לצפון הודו והחיפוש אחר נחמה מתוארים כאן בהומור פרוע ונואש, ושזור בהם סיפור נוגע ללב על מוות בטרם עת, על התאלמנות, יתמות ואהבה.

ישראל 2017. אשה בת 55, סופרת, מתרגמת ואקטיביסטית, מחליטה לכתוב כל יום במשך שנה. אלא שהכתיבה, כדרכה, מתעתעת, ומה שנפתח כהירהור מפוכח הופך לתיעוד של סערה נפשית גדולה - מוזיאון הזכרונות הפצועים והמחשבות הכמוסות של ליה נירגד.

רומן מותח ונוגע ללב שנכתב בהשראת המחזה "הסערה", מאת ויליאם שייקספיר. סיפור שופע הפתעות, הומור וכאב-לב שמעניק לנו מבט קצת אחר על שייקספיר, על תיאטרון בכלל, ועל נקמה, סליחה והתחלות חדשות. זרע-רע הוא השלישי בסדרת רומנים בהשראת מחזות של ויליאם שייקספיר, סדרה שנוצרה באנגליה לציון 400 שנה למותו של המחזאי. בעברית יצאו עד כה הזמן שנפער מאת ג'נט וינטרסון (בהשראת "אגדת חורף") בהוצאת חרגול/מודן ומקבת מאת יו נסבו בהוצאת בבל.

עשר שנים עברו מאז פטירתו של דן צלקה, מהסופרים הגדולים שידעה ישראל. כרך זה כולל את שלושת ספרי המסות שלו: 'סימניות', 'דפים מהודקים באטב' ו'הפיתוי והשי'. זהו הספר הפותח בסדרה שאמורה להקיף את מכלול יצירתו של צלקה – רומנים, נובלות, סיפורים, שירה, מסות, ועוד. קווי האופי המובהקים של אוסף המסות הזה – סוגה שנכחדה כמעט לחלוטין בספרות העברית – הם סקרנות עצומה, כבוד למסורת התרבותית, חירות אינטלקטואלית, רוחב דעת וצלילות.

רומן מרגש, מסעיר וקצבי שנכתב על פי המחזה "אגדת חורף" של ויליאם שייקספיר. ליאו, איש עסקים לונדוני קשוח, חושד שאשתו ההרה מנהלת רומן עם חברו הטוב. הקנאה מעבירה אותו על דעתו והוא משַלח את התינוקת לארץ רחוקה. אלמן שבור לב אוסף את התינוקת הנטושה ומגדל אותה ברוב אהבה. שבע-עשרה שנים אחרי המערבולת הנוראה, הנערה עומדת לגלות מי היא ואולי לתקן את העבר.

אישה וילד יוצאים לנסיעה על פני כביש הטבעת המקיף את איסלנד. המפגשים המפתיעים, מזג האוויר ההפכפך, התאונות המשונות והשהות הממושכת זה בחברת זו הופכים את המסע לחווייה עמוקה, מורכבת ומשעשעת כאחת.

זהו קובץ סיפורים שבוחן בעין חדה את התא המשפחתי ואת מה שאנחנו מכנים בית, ואפילו מולדת. הסיפורים המפתיעים והעלילות האפלות גדושים אובדן וצער ואהבה ובושה ונעים בקלילות בין דייקנות רגשית ותרבותית לריאליזם פנטסטי.

אילנה, מרים ואפרת, שלוש נשים שהיגרו או שילדיהן היגרו לארצות־הברית, נקלעות למשבר ומחליטות לנקוט בצעד קיצוני כדי להיחלץ ממנו. זהו ספר על מרחקים - בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין ילדוּת ישראלית לבגרוּת אמריקאית, ובין ישראל של פעם וישראל של היום.

בתמרורי הדרך בישראל מופיעה אשה בתמרור אחד בלבד – תמרור אזהרה לבן משולש במסגרת אדומה. בתמרור מצוירת ילדה עם צמות, ואחריה צועדת דמות של גבר. התמרור בישראל מתייחס לגברים בלבד ומצמצם את הנוכחות הנשית לילדותית ותלויה.

אהבה שהוחמצה, געגועים מיוסרים לנערה היפהפייה שנעלמה פתאום מחייו, זיכרונות מבולבלים והניסיון לבחון את העבר בלי ליפותו – כל אלה מתרוצצים במוחו של ישיש ברזילאי בערוב ימיו.