ביקורות וקישורים

"וכך יכולה מאיה ערד אף היא ליהנות משני העולמות: לומר, באמצעות מחשבותיה של רותי, דברים שהיא, ערד, אולי מהססת לומר. לשחרר דרכה עוקצנות כלפי ההתנהגות המגוחכת והנימוסים הקלוקלים של הבריות, לסנוט בתרבות חתוּנות הראווה הישראלית בלי שיגידו לה למה מי את, ואולי אפילו לבטא את לבטיה שלה על מגוריה מעבר לים. שתי ההכרעות הגדולות של רותי וגיורא לביא בחייהם, לא להוליד ילדים ולא לחיות בארץ, כמעט מתמזגות בסוף הספר להכרעה אחת אבודה ועצובה."
צור ארליך, מקור ראשון, 27.1.12  » לכתבה המלאה

"אל תתנו לקלילות כתיבתה של מאיה ערד להטעות אתכם. יש ב"חשד לשיטיון" יותר ממה שנראה לעין."
מוטי פוגל, עכבר העיר, 27.9.11  » לכתבה המלאה

"מדובר, כאמור, באחד הספרים הטובים שראו אור בשנה האחרונה, והוא מעלה לדיון שאלות עמוקות של זוגיות, חברתיות ומציאות. ערד, כערד, כותבת קולח, שוטף ועמוק."
bookwatch, 18.9.11  » לכתבה המלאה

"מאיה ערד שוב מצליחה לכבוש אותנו בעין העקומה שבה היא בוחנת את המצב האנושי בכלל והישראלי בפרט. "
רן בן נון, ידיעות אחרונות,  » לכתבה המלאה

"ערד מצליחה לעשות את הבלתי אפשרי: להפגיש אתכם עם אנשים זקנים ללא הפאתוס הנלווה וללא אשמה או התנצלות. מעולם לא היה טבעי כל כך, מדויק כל כך, להסתכל לזיקנה בעיניים."
רענן שקד, ידיעות אחרונות  » לכתבה המלאה

"על אף שזה רומן ולא ספר מתח (שרק מתחפש לפרקים לכזה), קראתי אותו בנשימה עצורה, מוכרחה לחזור אליו מעיסוקי היומיום, חייבת לדעת מה הסוף. מומלץ מאד."
ענת בר-לב אפרתי, לאשה, 31.10.11

"'חשד לשיטיון' הוא טקסט חכם שכולו אובססיה לגיל, לנעורים, לזיקנה ולזמן. כל אלה מכתרים רומן זה בנדיבות. לזכותה של ערד ייאמר שלא פחדה ליצור דמות 'לא נחמדה', על גבול הבלתי נסבלת; רותי הנרגנת מבטאת בצורה מבריקה דמות מורכבת מהי."
טל מרמלשטיין, ישראל היום, 28.9.11

"ערד יוצרת אווירת מתח-פרנויה מרפרפת אך יעילה. היא גם משחקת באופן מתוחכם ומעורר במוחו של הקורא. אופציות נרמזות כאן ואז מוזמות, לעיתים באלגנטיות חרישית. באיזשהו שלב, למשל, היא מצליחה להחדיר לטקסט, באופן אוורירי, את החשד שדווקא רותי לוקה בשיטיון, שמעוות את תפיסת המציאות שלה."
אריק גלסנר, ידיעות אחרונות  » לכתבה המלאה

"'חשד לשיטיון', ספרה החדש של מאיה ערד, הוא קסם ספרותי: רומן שנקרא בנשימה עצורה, סיפור קטן-גדול, משעשע, משכנע ונוגע ללב, צובט עד דמעות וכתוב בדייקנות סגנונית מופלאה, בשטף סוחף וקולח, בשפה רבת רבדים ומשלבים, שבה נבראת מציאות בדיונית נאמנה למקור ריאליסטי, ובה בעת קסומה, כובשת ומרתקת."
אורית הראל, אתר מוטק'ה, 14.9.11  » לכתבה המלאה