|
סֵפֶר הַנְּעוּרִים הִנֵּה נֶחְתָּם.
יְמֵי הַחֹם נָמוֹגָה חֲמָתָם.
זְמַן הַחַיִּים אֲשֶׁר נִתַּן לָאֹשֶר
הֵחֵל בְּלִי דַּעַת, וּבְלִי דַּעַת תַּם.
בִּקַּשְׁתִּי לְנַפְשִׁי אֶת הַחָכְמָה
וְלֹא נוֹדְעוּ יָמֶיהָ וּתְחוּמָהּ:
סְפָרִים, חָלַמְתִּי, נֶצַח וּכְנָפַיִם
הֵם כַּד שֶׁל אֵפֶר לְרַגְלֵי חוֹמָה.
חָכְמַת הַיַּבָּשׁוֹת, הַתּוֹלָדוֹת,
הָיְתָה אַךְ כַּחֲלוֹם וְאַגָּדוֹת:
כָּל דַּעַת הַתֵּבֵל כֻּלָּהּ פּוֹקַעַת
מוּל זֶה אֲשֶׁר אוֹתוֹ אֵין לְגַלּוֹת.
כְּנָפַיִם לִי וְהֵן מֵאֲדָמָה,
וְיַיִן לִי – קַרְקָעִיתוֹ צָמָא.
אֶרְצֶה לִשְׁתּוֹת, כָּל כָּךְ אֶרְצֶה לָעוּף,
וְעוֹד דְּבַר-מָה אֶרְצֶה בְּלִי דַּעַת מָה.
נַנִּיחַ: הָעוֹלָם לְךָ נִשְׁמָע,
וְעַד תֻּמּוֹ הַכַּד הַזֶּה נִגְמָע –
מֵאָה שָׁנִים שֶׁל הִתְמַמְּשׁוּת תְּשׁוּקוֹת,
וְעוֹד מֵאָה, עוֹד אֶלֶף, וְאָז מָה?
הֵיטֵב יָדַעְתִּי רַק לְהֵעָדֵר.
חֲצוֹת, וְהַמִּשְׁתֶּה עוֹדֶנּוּ עֵר.
טִפְּשִׁים, אֲשֶׁר הָאוֹר לָכֶם בַּלַּיְלָה:
מַה תַּעֲשׂוּ לִכְשֶׁיִּכְבֶּה הַנֵּר?
|
|