ביקורות וקישורים

"'קזנובה מאוהב' הוא מפגן ראווה של חולשות הבשר והנפש, שמוצג במין שנינות סאטירית מעודנת, שאינה מאבדת את הממד האנושי שלה אך לעיתים גולשת למחוזות הפרודיה והאבסורד."
אירי ריקין, מעריב, ספרות וספרים, 29.2.08

"ביד אמן, מצויד במה שהסופר הגרמני זבאלד כינה "אמנות הרפורטז'ה", זו שרבים מהסופרים שכחו - אותה יכולת מופלאה לתחקר, להעמיק ואחר כך להקים עולם אמין, גדוש פרטים כמו אמיתיים של המציאות ההיא - אורג מילר את לונדון של המאה ה-18 על פרטיה ומשחקיה, תככיה, רקבונה וחוקיה. אין אלה פרטים מומצאים הנשאבים ממוח שאפתני מול מסך הלפטופ, אלא מלאכת מחקר שבה יכול הקורא לשוט כקזנובה עצמו על סירה מעל לונדון הטבועה של השיטפון הגדול של 1746. מבול תנ"כי כמעט שמטביע את העיר שבה נמכרות נערות חברה על ידי אמותיהן לכל המרבה במחיר.

ובתוך העלילה נעים קזנובה ומשרתו ג'ארבה ופמליית מלווים כמו המילונאי סמיואל ג'ונסון ומארי ואמה וסבתה ואוסף עצום של דמויות משנה, ואתה איתם, קורא-צופה, המציץ דרך עיניי מילר ואינו חפץ לשוב לארץ אולמרט, אלא לנדוד לנצח בעולם החלופי של הנייר החי."
יגאל סרנה, ידיעות אחרונות, ספרות, 29.2.08

"דיוקן מיוחד במינו של המפתה הוונציאני... הכתיבה של מילר היא בלתי נשכחת."
וושינגטון פוסט

"הפרוזה של מילר מבריקה כיהלום; הפרטים התקופתיים - בגדים, רחובות, פנים הבתים - אינם נותנים מנוח בתיאורם הזוהר. מה שקזנובה כתב ברהב מופיע כאן כמחשבה אלגנטית ואלגית על מותה של המטרה."
טיימס ליטררי ספלמנט

"אנדרו מילר מקיים את ההבטחה של הרומן הראשון שלו, 'חוכמת הכאב', ושוב מפגין את כוחו בסיפור היסטורי בספר הטוב והאלגי הזה."
סאנדיי טלגרף

"אנדרו מילר הוא סופר בעל כישרון נדיר ויוצא מן הכלל".
אינדיפנדנט און סאנדיי

"מילר מפתיע בביטחון שבו הוא עוסק במורכבויות העמוקות של הרומן - של זמן ומקום, של לאומיות ובמיוחד של האופי המסובך של נפשו המיוסרת של קזנובה... הוא מצליח להציג את קזנובה האגדתי לא כאיזו דמות הסטורית משונה וצבעונית, אלא דווקא כגבר, ואף עושה זאת ברגישות."
ניוזדיי

"הספר כולו ריגש, שעשע ולימד אותי... אני לא חושב שאי-פעם קראתי משהו שהאיר בעוצמה כזאת את לונדון במאה ה-18."
ג'ונתן קו (מחבר 'בית השינה' ו'מועדון האידיוטים')