שנות כתיבתו של אריה כספי ב'כותרת ראשית' ו'הארץ', מ-1986 ועד פטירתו בטרם עת ב-2003, היו גם השנים בהן שינתה מהפכת ההפרטה את פניה של ישראל ללא הכר. כספי אכן כתב בראש ובראשונה על חברה וכלכלה, כשהוא מנהל מאבק עיקש, מנומק היטב, נגד פירוק מדינת הרווחה ומותח ביקורת חריפה על כשליה ועוולותיה של הכלכלה הניאו-ליברלית. אך הוא פירסם רשימות שעסקו גם בנושאים מדיניים ונושאים בטחוניים, בדת ומדינה, ולא מעט טורים בעלי גוון אישי. מחשבתו המקורית והרעננה והשקפת עולמו המוצקה, שלעולם אינה דוגמטית, הקנו לכתיבתו השפעה רחבה. לרבים מקוראיו שימש כמצפן וכמורה דרך.

מבחר של רשימותיו כונס בספר זה, רשימות שגם אם נולדו על רקע אירועי זמנן עומדות היטב במבחן הזמן וכוחן יפה אולי אף יותר כעת. כולן משקפות את מאפייני כתיבתו: פשטות, בהירות, דייקנות, שנינות, יושרה אינטלקטואלית ועוצמה מוסרית. גם כאשר הוא עוסק בנושאים היבשים ביותר לכאורה, הן מענגות לקריאה באופן מעורר השתאות.